הצחוק שלך מהדהד כמשק ציפורי כנף
המעופפות אל עבר הקשת
ונחות שם אוגרות כוח
להמשך המסע
פרחי נפשך נושמים בקושי רב
גונבים את טיפות דמעותייך
מנסים להציג לראווה עלי כותרת
שורדים אך בקושי את המסע
לבך דופק, קצב מטורף, רכבת דוהרת
אינה עוצרת כמו איבדה את הבלמים
נהגה נטרף מההכרה
מבקשת לפרוץ נתיב חדש להמשך המסע
נפש ריקה חוצה סלון של בית
פותחת ארון
סוגרת
ושוב במעגל אין סופי
כמו אותן עקבות בספר הילדים, "פו הדב"
למעשה זה "ויני הפו" לא?
דב משוגע שרודף אחר עקבותיו שלו
הלוך וחזור
והקמטים החריצים והנקודות
והמילים השגרתיות
את כל אלה מנסה
להכיל לתוך הזיכרון
לוחץ על הקלטה ומקליט
אך בהרצה הקלטת ריקה
נמחקה
נפש ריקה חוצה סלון של בית
באותה שעה, באותו רגע מדויק,
האם זה כך?
אלי, האם זה כך?
ינואר 2008 |
