הוא חוזר הביתה
שומע חדשות
חושב על מה יכול לקרות
הוא שלח את הבן
להלחם על הבית
ומחכה שיחזור עם עלה של זית
העלים כבר יבשו מהזמן שעבר
גם להם נמאס לחיות בלי לדעת מה יהיה מחר
אנשים תמימים חושבים שזה נגמר
ולאימא של חייל הרוג לא נשאר דבר
הוא חי את השגרה
כי אלה החיים
השמחה היא הכוח לא לשלם בהרוגים
הוא דואג לו שישוב
ויביא לו נכדים
שלא ידעו עוד מלחמות, רק מסיפורים
העלים כבר יבשו מהזמן שעבר
גם להם נמאס לחיות בלי לדעת מה יהיה מחר
אנשים תמימים חושבים שזה נגמר
ולאימא של חייל הרוג לא נשאר דבר
הוא גמר בבית חולים
יחד עם ההרוגים
כבר שכחנו את השמות, נשארו רק הקברים
יחד עם העצבות
הוא מלא בגאווה
הבן שלו נלחם לשלום, ולא לשנאה
העלים כבר יבשו מהזמן שעבר
גם להם נמאס לחיות בלי לדעת מה יהיה מחר
אנשים תמימים חושבים שזה נגמר
ולאמא של חייל הרוג לא נשאר דבר.