[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כשהיא תמות היא לא רוצה פרחים על הקבר.
היא הייתה רוצה מעטה של קוצים, כדי שאף אחד לא יוכל לבוא
ולהזיל דמעה על עלי כותרת בצבע דם, במחשבה שיכל לקחת חזרה
מילים שפגעו ומעשים ששברו.
כדי שהפרחים שיניחו יקרעו לגזרים, ועלי הכותרת ידממו, רק כדי
שיבינו שכל שלמות יכולה להיהרס באותה דרך שהרסו אותה.
כדי שידעו כמה היא כועסת. כשינסו נואשות להתקרב, אך מאות, אם
לא אלפי קוצים ישספו את גופם, ודמם המושחת יזרום ללא שליטה
ויתייבש על דפנות הקבר האפור שלה.
כדי שתוכל לנוח בשלווה, בידיה שלובות על החזה, מבלי שתחנוני
הכסילים שלהם יפריעו למנוחתה, והבכי שיטלטל את גופה יטעה אותה
ויגרום לה לחשוב שאכפת.
כדי שלא יוכל להניח יד מחוספסת על האבן הקרה, להביט בשמיים
במבט נוגה, ולחשוב שהיא סלחה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האסלה היא שער
למחוזות
נסתרים.






אביה האיום.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/10/08 3:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניקי סקאר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה