קובי לביוד / שאינם מובילים |
ירח סמוק
אור עמום, חולם -
נוגן
מ(י)תרי גשם
לקול תרועות הקשתות
חבוי בשיחי עננים
מבויש אך גאה - בחציו.
לאמיתו-של-דבר - לעולם לא מלא,
בוכה כוכבים, מבכה ערנות מתמדת.
מתאבל כשתוי
על דלפק השקיעות,
שאין בו - לראות
פרחים שאהב.
בוחן תהומות לעומקן -
לשקוע אף הוא - בנוכחות אוהבים.
אומד ממדי חושך
לאורך שבילים שאינם
מובילים אל-היום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|