|
הוא מפציר בי, מצליף בי
חבורות
בצורת שיניים.
כאב חד
כניבי תער.
איזה נער.
הוא מקשיב לי, מרטיט.
מכבה ומדליק.
אצבעו מחליקה על שפתיי.
האדומות מכאב
או מצחוק ממושך
שמתגלגל. ונעצר.
ממרומי גילי המופלג,
מצחקקת בלעג
בהתנשאות ידועה לשמצה.
לא הכול אפשר לטייח.
לא הכול צריך.
הוא מרכין ראש, מאזין לי
ארוכות
בליווי חיוכים שובבים,
הבורחים אל הדרור
מפיו הקטן
ואצבעו הזריזה עדיין מטיילת
בשלווה,
מעל גופתי המצחינה. |
|
|
מין זה לא הכל
בחיים!
זה הרוב!,
אבל לא הכל,
האמת היא שזה
הרוב הקובע
ו...
אבל זה לא משנה
כי גם אם זה היה
99,999 מהרוב
עדיין זה לא הכל
בחיים!
תמיד נשאר זמן
לאונן.
שאול מהמוסד,
מתרץ את בדידותו
לאחראי במכבסה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.