|
עיניו משחרות
לבת שכנו הרכה
זימתו חורשת
ממתינה לעכור תומתה.
החרמש הונף
בחסות טלית שאינה ברה
ושיבולת רכה נחמסה.
מאז לילותיה שבורים
ונשיאי יגונה עותרים
לעדנה
ואותו ירח שהמיר
כתמים בשמלת השבת
הליט פניו
בשתיקה.
מוקדש לכל אותם חשופי רשע
ולניצת הורד (רוז) שנרמסה.
|
|
|
אני שונא גזענים
וכושים.
(מתוך "הגיגי
אבא", האוסף
החדש מבית מדיה
דיידרעק. לא
ניתן להשיג
בדנמרק, שם
הכושים רבים.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.