[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מהרגע הראשון חשבתי שנועדנו אחת לשני (אתה יודע, זה ביטוי).
חשבתי כך כשעזבת, חשבתי כך כשנפרדנו, חשבתי כך כשבגדתי וחשבתי
כך כשצעדתי צעדים ראשונים לקראתך.
אבל עכשיו, עכשיו הגיע תורם של הספקות.
מה לי ולגורל? מניין לי לדעת מה מתוכנן לי או לך?
את כל השנתיים האחרונות העברתי במחשבות עליך (שנתיים! אתה
מאמין?), ופתאום אפילו אתה מאבד משמעות. קבל זאת כמחמאה- אתה
ללא ספק האחרון שנשאר עומד.
כנראה שמי ש"נועד" לחיות איתי את שארית חיי מחכה לי באחת
הפינות הבאות (אני מתכוונת לבעלי העתידי. אין לו כל קשר לאהבה
או גורל), והאחת היחידה שלך, היא מסתתרת רחוק מעיניי.
בכל מקרה, כנראה שלא נועדנו זה לזו. כנראה שאני קצת אובססיבית
ואתה קצת עצוב. כנראה שאני עמוק בעבר, רחוק מהמציאות. לפחות לא
אוכל לפגוע בך עוד.

כך נשמעת מישהי שהרגע איבדה את תקוותה האחרונה.





זה דבר אחד, לאהוב מישהי שאתה חושב שלא אוהבת אותך בחזרה.
אבל לאהוב מישהו שאת יודעת ששונא אותך, זה כבר דבר אחר לגמרי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה פשוט קם
בוקר אחד ופוף
- אין לך אוזן!

-חניבעל
לקטר,1985


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/11/08 8:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני מרולינס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה