חמש בבוקר ביום הכי קר בשנה
עולה על ציוד ומתחיל לצעוד נחוש לעבר תמרות העשן וקול היריות
צועד למקום בו חלומות נגמרים
-
מצחיקה היא תחושת האחריות היא יכולה לשלוט ללא עוררין בגפינו
ובנפשנו
היא נותנת הסבר לפעולות נוגדות היגיון בסיסי וכל יצר עמוק ככל
שיהיה
-
לצידי רק אותה בחורה תמימה שפגשתי באותו מקום מעופש
שערה ארוך וגולש חלק וזוהר, עורה לבן צחור
ועיניה קריסטל מזילות טיפות עדינות שמחליקות לאיטן על לחייה
-
אף אחד לא לצידי כשאני דורך את הנשק
אף אחד לא מאחורי בציר שמוביל למקום מבטחים
אף אחד לא ידע איך אני מסתער בלי סיכוי לעבר חברי היפים
ששוכבים בבוץ, עיניהם כבר כבויות ודמם נמהל בגשם היורד לאיטו
-
שפתיה נגעו בשפתי
ידה אחזה בשערי
היא חיפשה בין הדי האלכוהול מישהו שיקבל אותה
האהוב שנטש משום שלא סיפקה את יצריו
ואני מולה ואף אחד לא לצידי
והאושר הרגעי העילאי הבסיסי שחיפשתי כל חיי כל כך קרוב
ואף אחד לא רואה
-
מצחיקים הם היצרים שלנו לחיות ולאהוב, כל כך חזקים הם
וכל חיינו אנו פועלים לפיהם גם כאשר הם נוגדים את החינוך
שקיבלנו את ההיגיון על פיו אנו חיים
-
אף אחד לא שמע את הצעקה שצעקתי לפני שראשי הוטל על האדמה הרכה
הכאב שגופי חש כשניסה לקום בפעם האחרונה למשוך את חברי במעלה
השביל
אף אחד לא ידע שאזלו כוחותיי ונכשלתי
דומם לידו פסקה נשימתי ומדי הירוקים ספוגים בדמי, נשטפו בגשם
-
את פניה החמות הסטתי לצד ועל לחיה נשקתי
חיבקתי את גופה העדין והרועד ולחשתי באוזנה מילות אהבה
הכנסתי אותה למיטה וכיסיתי אותה בעדינות בעוד עיניה נעצמות
ואחיזתה נרפית
אף אחד לא ראה איך יצאתי מהחדר
ומדי החאקי נרטבו מדמעה קטנה שנפלה מעיני
-
מצחיקים אותם שופטים קטנים שבוחנים אדם לפי צבע המדים, צבע
הנעליים,
הציון במבחן זה או אחר, התואר או גודל השרירים.
יש הרבה סוגים של גבורה
מצטער תומר שקראתי לך ג`ובניק מסריח. אני לא יודע אם הייתי
מסוגל לעשות מה שעשית. |
