אתה מוזר לי
לא מוכר לי
אתה כמו ים, כחול
בורח מדי, ממש כמו חול

כמו שאני מכירה אותך
יש בך דברים
שאתה לא מכיר,
בלבך נסתרים

אתה תמיד תמשוך אתך הכול
ובסוף תתפרץ על כולם
עכשיו תדמיין שאני החול
ושאתה בעצם הים

אתה יכול לחרוט בי
אבל אחרי שתברח - תחזור
תכסה אותי
והכול יעבור

אנחנו מאוחדים
ועדיין אני יותר עמוקה ממך.
כמה שאחד את השני נשלים
תראה שתמיד אעקוף אותך

אני נמצאת מתחתיך,
אתה לא רומס אותי
אני גם מעליך.
אתה צריך אותי

בלעדיי אתה תיפול,
דמיין ים בלי חול
נראה לך הגיוני?
טוב, הרי כזו אני.