יוצרת בשם לאה גת שגרה אלי את השיר הזה לנסיון הלחנה.
התאים כמו כפפה למצב הנפשי שלי.
הנתקות ממערכת וחלל מפיל חלל בריקנות שנוצרת.
מאחר וכותבת המילים הנפלאות הללו הועידה שיר זה להלחנה,
אני מביא כאן את כל המילים.
מילים: לאה גת
לחן עיבוד ובצוע: עודד זמיר
"ללא הרטט הזה,
הו אהובתי.
מוטב
אשכב ואמות ואחדל.
ללא הרטט הזה,
וכי עבור מה ניתן.
שב הגוף לאדמה.
בה מאופק ומסופק.
ועייף מכבד התחושה,
וההנאה הכבירה.
מפעימת הדם,
המאיצה זרמים בעור,
בכל ההוויה והנשמה"
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.