|
שוטרים הגיעו וסימנו את הזירה
בסרט אדום ולבן: לא לחנות, לא לחצות לא לפצות פה.
ניל ואני לא פצינו דבר בצידו השני של הבר
הם אספו ראיות כשהמשכנו לשתות
והברמן מזג עוד סיבוב תנחומים. לחיי עמנואל
שמת חצי שעה קודם, תלה את עצמו על חבל
של בלונים צבעוניים בקצה הפאב.
באמת לא מקום לחגיגות, אומר ניל ומקפיץ
איך זעף תמיד הזקן:
"שמי הוא שגיאת כתיב"
עמנואל,
עמינואל,
עמי-נואל.
|
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.