|
על קיר פנימי ובקיע
אביב אחד התדפק והפתיע
ברגל מרשרשת נעימת-פרח
ואופק מזרזף-אדום ממזרח
ולשניים הציע כאדרת
ערש נשור עלי-כותרת.
והם גמעו בפנים בוהקים
מיין הגביש שזרם לעורקים
עד - נסוג הלחש אטי ונבון
והאלם נוגן נוגה וצלול טון. |
|
|
אימא תמיד דחפה
אותי לאכול
כרוב, בכלל עד
גיל ארבע ושלוש
רבעים לא ידעתי
מזה.
מאחת שיודעת
להקשיב, סימפטית
ובעלת עכוז מוצק
במיוחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.