תמר גולדברג / תופסת |
אני אהבתי את החיוך שגילה לי
אהבת כששרתי שיר שהזכיר לך
אני אהבתי רק כשזה נגע בי
הייתי נרגעת כשנגעתי בך
אף פעם לא הסתכלת בעיניים שלי
היית בא והולך כרצונך
נותן לי לחכות עד שתיזכר בי
היית מספר סיפורים על אחרת
וקיוויתי שפעם אחת זו תהיה אני
היית שואל על מה אני חושבת
וידעתי שכבר לא תדע אותי
ותמיד עמד בינינו מחסום של אינטימיות
ולא הייתי מנסה כי פחדתי להיכשל
עברה בי מחשבה שאולי אתה זה לא הוא
בסופו של דבר על שלך לא היית עומד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|