תמר גולדברג / אדישות מתוקה |
מנסה בכוח לשכוח.
עולה בי זיכרון קרוב-רחוק,
לא נותן לי, לברוח.
כל היחס שלך אליי
גורם לי צער על ערגות אסורות.
צמרמורות של עונג,
מתערבבות עם כעס עמוק.
דמותך מתנקזת למולי
במעין אדישות-מתוקה,
קוראת לי לנגוע, אך לפתע
נעלמת.
משאירה הרגשה ריקה.
(לגילי)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|