משוררת אלמונית / נולדתי למרוד |
לא שמה לב למה שעושה.
חושבת על הכול,
רק לא על לימודים,
רק על החיים.
חיבוק חם ואוהב,
לפעמים כל-כך כואב,
כמה אתה לו זקוק,
חיוכך בו חקוק.
מוגבלת עם שעה
מסוימת
אומרת שלום,
וכבר צריכה ללכת.
נולדתי למרוד,
לא נולדתי ללמוד,
כמה שתלחצו יותר
על הכפתור
את הכלל אשבור.
גם ככה שבורה,
אל תקראו לי בחזרה,
יום אחד כבר לא אבוא,
יום אחד יכאב גם לו.
אני אשתחרר גם אם
לא תרצו,
לא אוותר,
גם אם תילחמו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|