ישות נצחית / מרחב האלה |
שביל הסוסים פרוץ אלי בוקר
לוגם ממעיינות מים חיים
לאורך מדרונות סלע מוריקים
שירת ציפורים עטפה את השחר.
קיטועים של אור צהבהב
לוטשים את עפר הארץ
לאבנים סדורות בלבן
הגיר הזה היה פעם שמים.
גזעי העצים נישאים למעלה
אל תוך שעות קסומות של חלום
ראיתי בעיניי אהבה ראשונית
נושפת בערפל צורות הכרה.
חיות הרגש נעצרו בפרסותיהן
בתוך מכלאות מתכת חלודות
חשבתי על פרוות נושמות
בצבעים של חום על לבן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|