|
אני חושבת
שצריך לכתוב יותר שירים
בשבח האיטיות
בשבחן של הנשימות העמוקות.
עברתי כבר עשרים קיצים
אני בצבא עכשיו
ואולי עוד מעט
אהיה פתאום
גדולה.
עברתי כבר עשרים חורפים
שמונחים עכשיו
על המדף לידי
במסווה של
מכתבים
מאנשים שאת חלקם
כבר אינני מכירה.
ולרובם
אני שייכת
באותה מידה שהם שייכים לי.
יש לי עוד הרבה קיצים וחורפים
ואנשים להיות שייכת להם
ועשן סיגריות ורגליים יחפות ומחוספסות
שיזכירו מקומות.
אני כבר לא בוכה
וזה אולי נשמע כמו
דבר טוב אבל
אני יודעת ש
זה הסימן הראשון
להתנוונות
והסימן השני הוא
שאני כבר לא כותבת כמעט
והסימן השלישי והמכריע מכולם
הוא שאפילו אני - זאת שהראש שלה תמיד
רץ
והשפתיים תמיד
נעות
כותבת שיר בשבחן של הנשימות העמוקות
והרגליים הסדוקות
ועשן הסיגריות
וכל המכתבים שכתבתי
ואינני מכירה את עצמי בהם.
27.08.10
אני רוצה לפגוש אותו
פתאום במקרה. |
|
|
אתגר קרת, לב
טולסטוי,
נוסטרדמוס, בועז
רימר, דוגלס
אדאמס, יוסי
שריד, יובל
נאמן, פרידריך
ניטשה, גיאורג
סימון אום,
יוספוס פלביוס.
ואתה? מה איתך?
רק אצלנו בבמה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.