זר בן בלי בית / סופר אגו |
מבעד לחרך הדלת.
חייב להגיע לאור; חייב,
אך אם אושיט את ידי
ודאי יעלם.
הנה מרחב שחור, לא
מלא דבר פרט לגודל; ריק,
אך אם אושיט את ידי,
שנגעה בחרך הדלת,
ודאי יתמלא לו באור.
הנה בודד אי,
נידח כחוף מבטחים;
אני דואה כפרפר
ומתנפץ
לאלף רסיסים.
הנ עומד אני
מול אלך רסיסי מראות;
בכולם משתקפת
דמותי
ואינני עייף מלראות.
;
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|