עכשיו אני גר בשכונה
קיצית ופתוחה, חורפית
וחמימה, ביתית ומשוחררת.
אינני צוחק, ואינני בוכה,
אלא
בחסדי שמים.
רק השמש גורמת לי לחיוך,
בזוויות הפה, על השפתיים.
אך (אין צורך ברוח כדי
לבכות, בינתיים).
בוקר אחד אקום מאושר,
אך אז מסביב הרוח תסער.
תעלה אבק, ותייבש עיניים,
החיוך ייסדק על השפתיים.
אז, בגלל הרוח, תהיינה הדמעות.
(כמה עצוב זה יכול להיות!) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.