רוב הזמן ילדה, קטנה וביישנית.
רוב הזמן ילדה, קפיצית, חיננית.
רוב הזמן ילדה, הבת של ההורים.
רוב הזמן ילדה.
אולם כל לילה
בין עשר לחצות
הופכת אני לאשת מסיבות.
על רחבת הריקודים
מאבדת את עצמי
בזרועותיהם של גברים חסונים
אינני כלל אני.
אשה שכבר הבשילה
ויש לה את הכול.
שיכרון חושים,
שיכרון מאלכוהול.
רוב הזמן ילדה, קטנה וביישנית.
רוב הזמן ילדה, קפיצית, חיננית.
רוב הזמן ילדה, תמימה ושקטה.
רוב הזמן ילדה.
אבל בסוף כל חודש
כמו אנשי זאב
פתאום משהו משתנה אצלי בתוך הלב.
עוטפת וטורפת
מחבקת וזורקת תוך שנייה.
ליל ירח מלא,
ליל מלא תשוקה.
שולפת החוצה את הטפרים,
המטרה מקדשת את האמצעים.
רוב הזמן ילדה,
חוץ ממתי שלא.
רוב הזמן תמימה
לפחות כשאתם פה.
רוב הזמן בשקט,
רוב הזמן בצד.
אבל,
כשאני לבד...
האישה שבי פורצת,
גועשת ושוצפת
ואין אתמול ואין מחר
יש עכשיו, עד שנגמר
ואין נכון ואין שגוי
וכל רצוי הוא גם מצוי!
רוב הזמן אישה, בשלה אמתית.
רוב הזמן אישה, חיה, חייתית.
תחת תחפושת של ילדה טובה
שלא יודעת משמעות תשוקה ואהבה.
ככה סתם, רוב הזמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.