היא הרגישה שאיננה מסוגלת להכיל יותר את התחושה, הרגישה שאינה
מצליחה להתמודד עם הרגש המציף.
הרגישה דחף עז להתיש את עצמה.ידעה שרק אם תפצע את עצמה, תפרוץ
את המסגרת של הגוף הבריא והחזק הזה, תוכל לפרוק את הרגש העז,
ידעה זאת בבירור.
רוצה לברוח, לרוץ רחוק, להתיש את עצמה בריצה - לים. לבסוף קרסה
על החול, זחלה אל תוך המים.
להיכנס למים קרים, לרעוד מקור, רוצה להרגיש גלי חום. לראות
המון מים כהים, עמומים מסביב עם גלים. להתנפץ אל תוך הגלים
הלבנים והקטנים שבאים מכל הכיוונים, שוטפים אותה, זורקים אותה
לכל הכיוונים.
מתרחקת מהחוף, עדיין מרגישה את הקרקע, לא הולכת עמוק יותר.
הגלים מבולבלים, חלק לחוף חלק חזרה, גועשים. רוצה לפחד, נורא
לפחד, ממשהו מוחשי. רוצה לשחות רחוק ולא להגיע, לצעוק חזק שלא
ישמעו, לטבוע ולהינצל,
עדיין רוצה להינצל.
כולאת את עצמה שם, מפסיקה להרגיש את הקור, מתחילה לחוש את
ההפוגה. מתבוננת סביב, כל כך חשוך, רק הירח חזק, רואים קצת את
הכוכבים, יש עננים. עננים רגילים, כוכבים רגילים, הרוח חזקה.
מסתכלת רחוק, רואה את אורות העיר, שוטפת בידיה את פנייה במים
המלוחים. לאט לאט נרגעת, תחושה של הקלה, סוף סוף מרגישה מוגנת,
פה באמצע הים.