בינתיים אני לא מקשיבה למחשבות שלי.
הכול כל כך שקט
וכל כך קל לשמוע.
אני אוטמת את אוזניי וממלמלת מילים חסרות משמעות.
אני לא מקשיבה למחשבות שלי.
גם הן לא ממש מקשיבות לי.
גם להן לא באמת אכפת.
אבל זה בסדר,
אני מזה רגילה.
רוח.
הכול מתעופף מסביב
הקירות מתמוטטים עליי
הגג קורס.
כל כך קשה לשמוע עכשיו.
איזה יופי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.