גרטשן ביטון / נשיכת הכרכום |
ערב ערב, היה מלטף הכרכום נשיכותיו
בלחיי, ואלף שמשות היו נסדקות
תמוז וצלקת של אב.
טפו, שבינשופים נשבעת אני,
שעודני
מתבהלת בנשיקות הסוכר
ועל סורגי החלון, ממשיכה
עוד לתלות אצטרובלים
לכל השדים
או לכל הרוחות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|