עם המעיל שלך,
עטופה כל-כך,
כמו אסקימו קטן.
אמרתי בואי נחכך אף באף,
אח, איזה חורף יהיה לי איתך.
עם שמלת החוטים,
רואים-לא-רואים,
שזופה כמו אינדיאן.
אמרתי בואי נפריח ענן-עשן,
אח, איזה קיץ יהיה לי איתך.
ובסתיו בין העלים
נקשור את הצעיף
ואיזה יופי של ניחוח
ירפד את האביב.
אז, בשמיכה שלך,
טבענו כל-כך,
כמו זוג מתוך רומן.
אמרתי בואי נשלוב יד ביד,
ואיזה כיף של חורף שוב היה איתך.
אך עם חלוף הזמן
הבנו ת'עניין,
היינו באמת
כמו אסקימו ואינדיאן.
עזבנו זה את זו
כי תמו העונות,
ואני עדיין
מצפה לבאות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.