נטעלי רוזינר / נשיקה |
בשמלת מלמלה שחורה
פטמותיי זקורות בחוצפה לעברך
אני מחכה למגע ידך.
אתה מתקרב אליי
נושף בצווארי, מחליק
את ידך על לחיי הרטובה
אני נושמת, מחכה.
רק נשיקה ביקשתי
שפתיי ייחלו לה שנים
אני זוכרת כל משב רוח
בינינו, בין שנינו ואני מחכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|