הדס דגן / רסיסים |
ואת הלב שלי נשבר,
מתנפץ לרסיסים
ואתה המשכת ללכת,
דרכת על השברים
ואפילו לא הבחנת
איך אני מתרוקנת
ממך
וכמה רציתי שתעצור,
שתביט לרגע אחורה
אליי,
ולמה שהיה פעם
בינינו
וכל כך רציתי שישוב להיות,
שתחשוב שאולי עוד אפשר
וכדאי ביחד מאשר לבד.
אבל, היום כבר התפזרנו
לכל עבר
ומאחד שלם הפכנו
לאינסוף
געגועים.
(26/11/2007)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|