מן המראה ניבטת היא
כבדת מבט וסבר
קשת גוף גזורת שיער [לבן]
ראשה מוטה באלם
כי לא מהחיים עייפה
רק ממכאובי חיים -
דווי הדרך והשבר.
זו אמי אליי נשקפת
הורתי בי תתבונן
לבושתי לא מחייכת
כי אני היא זו האם.
עת חיוכים בי יעלו
בוא יבוא אז המראה
הזקוף, הנס מקבר
ולא אדע אם דמותי הוא, תעתוע ראי או שקר.
אפריל 2008 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.