|
מתי סוף סוף אבין
לא הגיע העת לשכוח.
הגיע העת
לקלף מעל עצמי את היובש
לנקז מעצמי את עצמי
לתוך בגדים של פיקחון רחב ידיים;
לנתב את עצמי לתוך:
בוקר המוצק כמו אור
עם מגע מחוספס של התחלה.
מודה אני לפניך
שהחזרת בי
נשמתי. |
|
|
אני רוצה למסור
ד"ש ללוחם שלי,
קישקשתא
בלעדייך ילדותי
לא היתה ילדות
נאותה
שטותניקית ברגע
נוסטלגי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.