ראי את הלהבות בגאיות
נושרות באמצע שדות הלילה
בזרימה אוגרת תמונות של זעף,
ראי את הירח מניח בנחמה
את סדיניו הצהובים על ראשך
רכון כנצח על צילך השותק,
ראי את הלהבות פורצות מתוך עינייך
מניפות זרועותיהן סביב שדותייך,
ראי בגדי ארצך המובטחת
תלויים כמו מאוויי האבן
בתוך היערות הרדומים במיצרים
קבורים בשדות שירת הנצח,
ראי את העפר נמהל בתוך דמך
כמו טיפות של חן על טבורך
שזורות כמו חלום ונועם שיקויים,
ראי גופך נחרק עם תוהו הזמן
טובל בצער בחול ובדם
באפלת סמיכה על כנף דומייתך,
ראי עינייך יוצאות מרשת פנייך
ומחפשות סביבן את דונג השפתיים,
ראי האגדות מולכות בין מיתרייך
עד אין תחייה ועד אין תכלה
אוספות אותך עד חיק החשיכה,
ראי בגדי גופך ובדולח שדייך
שלהבת טרופה כבוייה בתוך מימייך
פרחים נובלים בגלל קללותייך,
ראי אותי אוסף אותך ברחמים
כזרע סביונים על מדרכות הזמן. |
