|
הירח פורח בכחול
את אד ענני הלילה
להילה כסופה בקער השמים
תכלת הים האפיר אלי דעת.
פעם ידענו לדבר
מבלי להניע מיתרי שפתיים
הלילה תמיד היה זוהר
בבוהק כוכבי מרום.
רגלים ארוכות עוקפות עיניים
למסע כול השבילים שבעולם
שמלה אדומה מניעה גפיים
הרעד רוחש את רוחות הקור.
הנר בוער בצהוב שלכת
צללים רכים למגע האור
המוזיקה מסנוורת בעיניים
את תשתית המלים עלי אדמות. |
|
|
"תתחתני איתי?"
פאוזה.
"פחח..."
"מה מצחיק??"
"סתם, דמיינתי
אותך לרגע
בטוקסידו,
ונראית כמו היפי
מזדקן..."
דיאלוגים בע"מ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.