את רק רוצה לראות אותי נופל
רק רוצה שאני אהיה בפינה לבד
פלסטר לא יכסה את הפצע שהשארת
רץ אל הלא נודע
מנסה להשלים אם האמת
לעולם כבר לא היה אותו דבר שום דבר

אף אחד לא ישנה אותי
לא יכול יותר לראות אותך
הריח שלך מחניק אותי
כמו ריח ריקבון שבא מהרחוב

נדחף בכוח לא מחזיק מעמד
לא מצליח להתרכז לא רואה
כבר שום דבר שונא את המצב
שפתיים לא זזות מסמיק התחלה חדשה

רואה אותך מתחננת אל הברכיים
את המציאות כבר לא תשני  
דמעות זולגות מהעיניים כמו גשם בדצמבר
שום אהבה אפילו לא שנאה

הלב דופק תשעים פעימות,
עשרים ושתיים נשימות בדקה
איך את יכולה בכלל להוציא הגה מהפה
אולי תשתקי ותקשיבי פעם אחת בחייך.