רוז מרי / שתיקות |
מחשבות שנחשבו וברחו לי אולי יותר נכון התעופפו.
ואני רואה אותך הולך מכופף הליכה מוזרה שכזו.
והלב כבר לא מחסיר פעימה, לא מתרגש, אולי קצת מתעצב.
כי אתה הבכי שהיה והדמעה שכבר ירדה, ולא תחזור.
ואני רק מחפשת אותך בתוך שתיקות של מילים שברחו לי.
ואתה מופיע רק בחלומות שכבר נחלמו לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|