|
אד התבנית נישא על פני המים
רוח הדברים לוחש בעצמו
תפילות קטנות של שעת ערביים
הילד פוקח את העיניים.
שרשראות רגליים יחפות
צועדות על אדמת החול החמה
המים ניגרים כגשם
מזיעת הגוף הנשמד.
עיניה כזהב לוטשות
אבק יהלומים ברוח
להט השדות קורן אהבה
ירוק על צהוב של הארץ.
היא לוחשת מילים של שלום
על פני אדוות המים
האור קורן בעיניים
את כל הדמעות בעולם. |
|
|
אז הוא ירד אל
העם, וקרא:
"למדו אותי את
שפתכם הפשוטה!
"לך תזדיין!
סנוב בן זונה! "
היתה התשובה
"אוקי... מה
בקשר
למתמטיקה?"
אני, באחד
מהקטעים החלשים
האלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.