באנו מהעיר השכנה
כולם עזבו אותה
לא נשארו שם עוד מפעלים
הבנות התחתנו עם זרים
באנו אל העיר הגדולה
הרחובות נראו לנו גדולים
חלונות הראווה
מכרו לנו, חלומות במחירי מבצע
לא ידענו את מה לקחת
לא ידענו במה לבחור
מביטים בתנועה
מחפשים, איפה לעצור
בעיר, ממנה באנו
נסענו תמיד לכיוון אחד
את כל מה שכתבנו
למדנו, מחיים של אחרים
את כל מה שידענו
גנבנו מאנשים זרים
היום, אין שם אף אחד
והעיר השכנה
נראית לנו, כמו לונה פרק
ואנחנו, כמו ילדים שננטשו בה הלילה
פחדנו לאבד אותה
פחדנו, שיום אחד היא תיעלם
היא נראתה לנו
הדבר הכי פראי
הדבר הכי אמתי
בימים שלא ידענו, איך הם ייגמרו
היינו לוקחים את המכונית
דוהרים על הכביש, כשהרוח סוחפת אותנו
מבקשים לראות, את האורות הנוצצים
את הבנות שמתהלכות ברחוב
הן לא ידעו, איך קוראים לנו
אבל אנחנו ידענו מי הן
כשהיינו נוסעים לידן
יכולנו להריח אותן, כמו את הזמן שיש לנו
ראינו את חבורות הרחוב, ממציאות לעצמן קרבות
ואותנו, ראינו, איך רצינו שיהיה לנו רחוב משלנו
בעיר השכנה
בעיר שלנו, לא נשאר אף אחד
ברחבה, אף אחד לא משחק
לא שומעים את המוסיקה יותר
ואנחנו בעיר השכנה
ילדים, במסע שלא נגמר