|
בואנ'ה איזה שעמום
בא לי פתאום להתעורר לקום
לתחייה מן השגרה
לעשות משהו הומני ולאו דווקא מאני
בואנ'ה איזה זבל של עולם נהיה
כל אחד ממסחר את הפרינציפים שובר מוכר
בלי שום בושה אין ענישה
איך זה שכמעט כל ילד חי בהכחשה
אז תפסיקו לברוח
ותתחילו לפקוח
את העיניים
כן את העיניים
דמעות של אש זולגות לי מהעיניים
ואין מה להתבייש אני לא צבועה זה רגש אמיתי
דמעות של אש זולגות לי על הלחיים
די נמאס לי לסלוח הטירוף הזה סוחף אותי. |
|
|
ילדים חביבים,
חפצים אתם להביא
מתנת יום הולדת
לחבר טוב, ואין
גרוש על ישבנכם?
הסירו דאגה
מלבכם:
הכנסו לאתר של
במה חדשה, חפשו
סלוגנים מפרי
עטו של החבר,
קבצו אותם יחד,
כרכו בכריכת עור
מהודרת, והרי
לכם מתנה שלעולם
לא נס ליחה.
(לנוי-נוי בכלל
לא אכפת מההצעה
הדבילית הזאת-
היא סתם רצתה
לכתוב "ליחה"
בלי שזה יישמע
כמו פרובוקציה
זולה). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.