|
בואנ'ה איזה שעמום
בא לי פתאום להתעורר לקום
לתחייה מן השגרה
לעשות משהו הומני ולאו דווקא מאני
בואנ'ה איזה זבל של עולם נהיה
כל אחד ממסחר את הפרינציפים שובר מוכר
בלי שום בושה אין ענישה
איך זה שכמעט כל ילד חי בהכחשה
אז תפסיקו לברוח
ותתחילו לפקוח
את העיניים
כן את העיניים
דמעות של אש זולגות לי מהעיניים
ואין מה להתבייש אני לא צבועה זה רגש אמיתי
דמעות של אש זולגות לי על הלחיים
די נמאס לי לסלוח הטירוף הזה סוחף אותי. |
|
|
בוקר עולה שוב
הבוקר... ואישתי
אומרת קום כבר,
די כבר... כתבת
מספיק סלוגן...
מספיק ללייל
אחד...
תסגור את
המחשב...
יאשה נזכר
בגרושתו ובסיבות
לכך שהיא כך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.