"מריח ?
זו פריחת האזדרכת"
אמר לי אבי.
והאביב אז בארץ.
עצרנו לנשום את הרגע הזה.
והוא כבן שמונים שנה.
והוא כעפר הארץ
שריחה כברזל המלובן,
כאבק השריפות.
וכל חבריו דקות דומיה רחוקות.
ואיך לא כהתה נפשו,
ורוחו לא פסקה מלכת ?
שכל מתת הארץ הזו,
לאבי,
ריח פריחת אזדרכת.
2008' |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.