זה הכל התחיל כשהתאהבתי, באותה נערה
ומאז מהלך בערים עתיקות
רחובות ללא מוצא.
בתוכי אני חוזר, אל רגעים יפים יותר
בדמעות מתעורר.

בין אלפי אנשים, כה קרים כה זרים
היא כרוח חמה, היא כמים לוחשים
אדמה הספוגה בדמעות של שתיקה
כשבוכה על אותה אהבה ראשונה
ירדן.

שוב היכן שהתאהבתי, באותה נערה
מביט על חוף ללא חיים
מציאות שהשתנתה.
בתוכי אני חוזר, אל הגלים שליטפו את גופה.
אך ירדן נעלמה.

מניח ראשי על אותה אדמה בודדה
שובי אליי נערה אבודה.

והרוח קרה, והמים שקטים
בשמיים כחולים מדמיין מלאכים
שאותי הם שומעים שאותי הם לוקחים
כשבוכה על אותה אהבה אחרונה
ירדן.

מביט מלמעלה מבט אחרון
האם בגן עדן אצליח לישון.

אמנם אלמוני אני, אך לבי מכיר כל רגש.
זו היא אהבה, משולבת בשתיקה.
היא איננה יודעת שאני אוהב אותה.