חג שמח לאהובי הרחוק.
רחוק יותר מהירח ומן הכוכבים.
קרוב אליי יותר מאשר אני אל עצמי.

יממה שלמה חולפת, יום של חג כאן אצלנו.
ואתה, כל כך חסר לי.
תחושה לא קדושה, לא שלמה, לא נוחה.

כל כך חסר לי.

אני מביטה הצידה ברגעים של לבד,
והנה אתה תעתוע, מתגלה ומסתתר.
מחייך.
מניח את ידך על ידי שלי באומץ.
ומתפוגג עם עשן שאקיא מתוכי.

מביטה.
חיוך של מלאכים, עיניים שלנו, של שנינו.
אני מניחה את ראשי על כתפך.
נעלם עם רוח המעיפה את תפילותיי.

שרק תשמע אותי, אלוהים.
תשמע את קריאתי הנואשת והיציבה.
שתחזור, תחזור, שתחזור אליי כבר.
תחזור אליי.
תחזור.

ערב חג, קדוש.
לילה.
שקט.
אהבה.
רוח וקדושה.

אני קוראת אליך, מוסרת לעננים את אהבתי.
שרק תשמע אותי, אלוהים, בבקשה.