|
יום אחד העיר הזאת לא תהיה
ואז תוכלו לגדול לבטח
שרתי לשיבולים הזהובות
שחרגו מתחום המותר.
משק כנפי פרפרי לילה
ליטף את חושיי לחישה
קר היה לי ברגליים
ולבי פעם בעוצמה.
עננים רמסו את השמים
בהילת ירח כחולה
ברושים של שחור וירוק
נשמו צורה בבתי האבן.
גופי מתכת קרה
זרמו במורד דרכי האספלט
בצרימות של תרבות נוראה
לא יכולתי לעצור מאוזניי. |
|
|
אמרתי לך לעזוב
את אחותי
במנוחה!
זוזו לסטרי תופס
את יגאל עמיר על
חם, בשעת מעשה
עם אחותו שנפטרה
בפיגוע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.