|
בת שש-עשרה הייתי
בחלום ישן בארץ הצפון
הירוק פשה בארץ למלים של שקט
הרוח נשבה בחום האהבה.
ניחוח האור קורן באדוותיו
לשירה של שעת ערב
אדום על לבן כצבעי הדגל המכחיל
הרעש מפזר ערפל בעיניים.
שוליים רבים לאם הדרך
הזעה תמיד ניגרת מהחיים
המוות רק מזריע את האפר
לאדים של קור בצירי הלילה.
גיל תשע-עשרה לנצח
מפעם את שרירי הלב
על פני פלגי הנהר הסואן
דפנות ברזל מחלידות אלי דעת. |
|
|
"אה-דולף, אה
דולף !
אה-דולף, אה
דולף !
אה-דולף,
אה-דולף !"
משפחת קראוטמן
יושבת ביציע
הימני ומעודדת
את בנה אדולף.
ללא שום קשר
לשואה, באמת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.