|
בת שש-עשרה הייתי
בחלום ישן בארץ הצפון
הירוק פשה בארץ למלים של שקט
הרוח נשבה בחום האהבה.
ניחוח האור קורן באדוותיו
לשירה של שעת ערב
אדום על לבן כצבעי הדגל המכחיל
הרעש מפזר ערפל בעיניים.
שוליים רבים לאם הדרך
הזעה תמיד ניגרת מהחיים
המוות רק מזריע את האפר
לאדים של קור בצירי הלילה.
גיל תשע-עשרה לנצח
מפעם את שרירי הלב
על פני פלגי הנהר הסואן
דפנות ברזל מחלידות אלי דעת. |
|
|
כל העצים לבשו
ירוק
אני לבשתי ג'ינס
וכובע
הכל נראה לפתע
כה רחוק
רוצה לדעת למה?
כובע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.