|
על שום מה ניסיתי לחמוק מיצר עיניי
לראות את כל אשר נפרש מנגד
המלים נעתקו לזרמים עמוקים
התדר הזה לא נכלל בחלל הדעת.
אחר כך יבבות קלות ניגנו מיתרים
לעננים זוהרים בכחול השמים
הרוח נשבה בלבי את קור הגלים
דרך מסך השמש הזהוב.
שיבולים ירוקות פסעו את קירות הבתים
אל תוך ערוגות אבן נסתרות
אחזתי במשכנן כבקרניים
נשימות קטועות נרקמו לצורה.
הרעד הזה לא מרפה לעולם
במקטעי האפלה הגדולים
חומר שחור בונה חללים של זמן ומרחב
אני לומד לראות חשכה. |
|
|
הכי טוב לדבר
באינטרנט עם
אנשים שלא
מכירים אותך
כי ככה אתה יכול
להגיד שאמא שלך
זונה ואין לך
כסף בבית ושמכים
אותך בבית ואתה
גר בשכונת מצוקה
ואז להוסיף
כבדרך אגב שאתה
בן 16 פרופסור
לביוכימיה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.