היא נסיכה, הבת של המלכה העצובה.
עכשיו היא ישנה
שנים של כעס ושל הדחקה
והארמון מרוחק מכל מה שניתן לראות,
ורק אפשר לחלום
על אושר אמיתי ועל הצחוק.
החדרים ריקים,
ועוד דלת נפתחה רק כדי לגלות אחרת נעולה
ובין המסדרונות הולכת לבדה,
בעיניים מחפשת ושוב עוצמת...
והוא יבוא ויציל אותה מכל מי שלא.
וכשתבוא אציל אותך גם אני... אוטוטו.
מוחה דמעה היא מצאה עצמה לבד על המיטה
והכרית היא היחידה שתחבק אותה חזק.
היא מבינה שכלום לא השתנה מאז שנרדמה, אז נושאת תפילה, לרגע
מחייכת
עוד עם עצמה נשארת קצת.
והוא יבוא,
ויציל אותה מכל מי שלא.
וכשיבוא,
היא תציל אותו אפילו מעצמו... אוטוטו. |
