הנה הופעת מנצנצת
שקטה כמו הרהור
הניחי את הספקות
אל תהיי קלושה, רופפת,
נרעדת  ומתרחקת
הניחי לחושך
את לא יכולה עוד להירדם
הגשם לא יורד עוד, הלילה בא,
נפרס איתנו כמו צלילי שינה,
בואי, אמרי מה את רואה
בתוך כדי הדממה הזאת,
אל תחביאי פנייך,
השאירי את הדלת סגורה
שינגוס בך החושך הזה,
הנה הלילה פה  בלי תירוצים,
אצלוף בך בלשוני  המרה
כמו בוהק של אש טורפת,
כמו מטען חיות, זועם, נוטף,
בואי ונרחף בין המחילות הסודיות
של דמנו הניגר  בחיבוק סוער,
נלך וניכחד לעבר שברי  העומק
הסמויים של התשוקה
כמו סילון ארוך ונימשך
ונמוג ונטרף בעפר.