וְהִיא בָּחֲרָה בְּךָ וְשָׁטְפָה טוֹבטוֹב
מִתַּחַת לַבֶּרֶז, בְּאֶצְבָּעוֹת עֲדִינוֹת
מִרְקַה וְעִיקְרָה אֶת מַה שֶׁהָיָה פַּעַם
אֶרֶס. הִבְרַקְתָ!
כְּמוֹ אוֹתוֹ הַתַּפּוּחַ וְהָיִיתָ עוֹד שַׁד
בֶּחָזֶה שְׁלֵה, הַנָּפוּח. עַד שֶּׁנָגְסַה בְּךָ,
כְּאִילּוּ הָיִיתָ רַקאוֹכֵל, וְיָרְקָה בְּגוֹעַל
אֶת רֹאשׁ הַתּוֹלַעַת, שֶּׁהִשְׁאִירַה אוֹתְךָ
חֲסַרתּוֹכֵן. וְכָך, בְּלִי לְהָנִיד עַפְעָף,
אַתָּה עָף לַשַקִּית הַחוּמָה, הַסּוֹגֶרֶת,
מַבָּט אַחֲרוֹן בְּפָנֶיהָ מַבְהִיר לְךָ, פֶּתַע,
כַּמָּה שֶׁהִיא מֶכוֹעֵרֵת. |