תמר רוטשטיין / האדם האחרון |
נסתם הגולל על קיומם הדמיוני של דמויות רבות
תמו המלים
הימים זעקו לחסד
בצלילים
אני התאפרתי ונכנסתי לעומקן של הבטחות שווא שטיפחתי
זו הייתה שערורייה
לחלוב עטיניהם של פרות ישר-אל האדמה
ולתת ללובן החם להיספג ברפש
זרות ששיחדה את נשימתי
נתתי לה להניע את שפתיי
ממוללת גוף ללא ראש
אוזלים הימים וימי אדום החדשים נמרצים במבואות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|