רביד כפיר / פני מלחמה |
חושב עליי דברים מוזרים
יש כאן בן אדם שמסתכל
זורק לי לחם לפנים
פזמון:
נמאס לי כבר ממנו
שירד לי מהכנף לעולמים
שייתן לי לעוף לעננים
עם כל שאר היונים
הוא עדיין כאן לא נסוג
כי אני קטנה ממנו
וכבר כנראה חסרת מעוף
אוכל רק ציוץ ללחוש
פזמון:
נמאס לי כבר ממנו
שירד לי מהכנף לעולמים
שייתן לי לעוף לעננים
עם כל שאר היונים
יש לו גרזן ביד ורובה
אך התחושה שתהיה לו לאחר מותי
לעולם לא תוציאו לחופשי
פעם הוא היה אנושי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|