אל תשכחי את פניי, נצרי את התמונות
מארץ גושן שוב אשוב את עתידנו לבנות
קראי מכתב ועוד אחד כי את שם חלק מהנוף
אהבתנו היא נצחית, הנדודים בני חלוף

ולא אחת אני נזכר איך במבט לאה, עצוב
אמרת "אתן את העולם ואת חיי, רק שתשוב"
אעוף גבוה ורחוק, אחצה הרים, ים ועוד ים
ואת אתי, כי בלעדייך לא שווה כל העולם

כל היופי, כל היופי, שפועם בי בחזקה
רגעים בראש לנצח חקוקים
כשאשוב אל השקיעה נלך, רק לנו מחכה
ונראה כוכב נופל מהשחקים

אוויר צלול, פסגות רמות, תבל נחשף במלוא הדר
אני כובש לי עוד פסגה ובעינייך שוב נזכר
כי בנדוד גבר, את לבו ביד אהובתו ישאיר
ואם כשלו רגליו, יקום, ורק האהבה תשיר