השמים היו מכוסים עננים,
עד שלא נותר דבר
והלב החסיר פעימה,
היא תהתה אם בכל זאת אפשר
אם הם יצליחו להיבנות מתוך הכאב
אם יוכלו לשכוח ולפנות שוב מקום בלב
ועד שלא הבינה,
למה זה קורה לה
ואז היא עוד לא ידעה
שהוא לא יחכה לה
עכשיו זה נגמר
אפשר שוב לנשום
העננים נעלמו
ונשאר מקום לחלום
וכל הבלבול במחשבותיה
נעלם והתפזר עם הרוח
עכשיו היא מרגישה כל כך בטוח
וזה לא יחסר,
זה היה מיותר
כמו השמש בסתיו
הוא האיר לה בלי חום
ועכשיו היא יודעת
זה נגמר
אפשר שוב לנשום
העננים נעלמו
ונשאר מקום לחלום
וכל הבלבול במחשבותיה
נעלם והתפזר עם הרוח
עכשיו היא מרגישה כל כך בטוח |
