שמוליק צ'ארלי / סכנה, כאן בונים! |
אצבעות פלדה זקורות
כרוצות להביע דעתן בנוגע למשהו,
אך במקום-
מסיטות מחשבות הלל על ציפור
שנעלמה לה,אפוא,
מאחורי קו-ללא-אופק.
גלילי בטון נחים להם:
חלקם תופס את מקומך בשמש היחידה
שלא נועדה לזוללי בנזין וסולר.
וחלקם האחר בוחר דווקא להתקרר
ולהרחיק את גופתו עבת הכרס
מריקושטים של אגזוזים ושאר מפלצות מתכת.
כל פעם מחדש
אני מוצאת את עצמי מתפעלת,
רוטטת ונפעמת-
באיזו קלות ניתן
להוציא חשק.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|