כרמית כץ / סדקים בקירות |
משהו מנסה לזלוג החוצה.
כאילו הבית מנסה להשיל נשל.
השינוי שחשבנו שנוכל למנוע
נכרך סביבנו כמטפס חונק.
עצוב כאן.
פעם הדמעות שלי הפריחו מדבר
היום הן ממיסות את הדבק.
פעם האור שהיה בינינו
קשר אותנו במהירות מדהימה,
היום יש מרחק
מיליוני שנות אור מפרידות בינינו.
מי יודע?
אולי מי מאתנו כבר מת.
לעולם לא נדע באמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|